בתקופה האחרונה ניכרת התפרצות מוגברת של תולעת אשר גורמת ללא מעט בעיות בריאות של כלבים ולעגמת נפש בקרב בעליהם. כלבים עלולים להידבק בקלות רבה למדי בתולעת הפארק. במאמר זה נסקור מהי תולעת הפארק, למה כדאי להימנע ממנה וכיצד לעשות זאת.
תולעת הפארק היא תולעת עגולה שבעלי חיים רבים חשופים אליה אך היא מהווה טפיל מרכזי של כלבים. המקרים הראשונים של הדבקות כלבים בטפיל זה דווחו בפארק הלאומי ברמת גן לפני כעשרים שנה. מכאן הגיע שמו של טפיל זה - תולעת הפארק. כיום, תולעת הפארק נפוצה בכל בארץ.
כדאי מאוד להימנע ממגע בין כלבכם לתולעת מסיבות רבות. התוצאה המרכזית של מגע עם תולעת הפארק הינה גידולים שונים - בעיקר בוושט, חירור של דופן כלי הדם, דלקות בחוליות עמוד השדרה, דלקות במערכת העיכול, לעיתים אף גידולים סרטניים ועוד. חלק ניכר של תופעות הלוואי גורמות, בסופו של דבר, אף למותו של הכלב.
איך כלבים נדבקים בתולעת זו?
התהליך מתחיל כאשר כלבים אשר נגועים בתולעת זו מפרישים צואה בפארק או במקום ציבורי אחר. כאשר חיפושית זבל בולעת את הצואה מתרחש תהליך שבשיאו החיפושית נהפכת לנשא מדביק של תולעת הפארק. כשכלב אוכל את החיפושית הנגועה מתרחשת הדבקה נוספת של תולעת הפארק.
כיצד ניתן לזהות כלבים הנגועים בתולעת הפארק?
הסימנים הנפוצים של כלבים הנגועים בתולעת הפארק הם פליטת מזון לא מעוכל, ריור, קושי בבליעה, חולשה, אבדן משקל ואף סימנים נוירולוגיים. על מנת לזהות אם כלב נדבק בתולעת, מבצעים וטרינרים בדיקות צואה, צילומי רנטגן ואנדוסקופיה. במקרים רבים האבחון מתבצע, למרבה הצער רק לאחר מות הכלב.
מניעת הדבקות בתולעת הפארק
כיום אין בנמצא חיסון כנגד תולעת הפארק. עם זאת, טיפול הכולל החדרת דקטומקס למחזור הדם הוכח כמסייע במניעת הדבקות בטפיל זה. מומלץ להביא כלבים לטיפול זה בתדירות של אחת לשלושה חודשים (יש הממליצים אף על תדירות גבוהה יותר).
לסיכום, כדאי להתייעץ עם הווטרינר לגבי מניעת ההדבקות בטפיל אלים זה. בעת הטיפול התקופתי הבא הביעו התעניינות ושאלו כיצד תוכלו לסייע במניעת הדבקות כלבכם בתולעת הפארק.
בעל אתר http://www.petlovers.co.il האתר הינו פורטל לאוהבי החיות . באתר רשת חברתית, לוח בעלי חיים, יוצים מובילים בתחומם ונושאים נוספים .
